מה חוקר פרטי לא רשאי לעשות — ולמה זה לטובתכם

הפנייה הכי נפוצה שאנחנו מסרבים לה נשמעת סבירה לגמרי: "אפשר לראות מה יש לו בחשבון?" התשובה היא לא, ולא בגלל זהירות יתר.

ארבעה קווים

• **חשבונות וסיסמאות.** גישה לתיבת דואר, לטלפון או לחשבון בנק של אדם אחר היא עבירה פלילית בכל אחד משלושת תחומי השיפוט שבהם אנחנו פועלים.
• **האזנה.** הקלטת שיחה שאיננו צד לה אסורה, ובחלק מהמדינות בארה״ב נדרשת הסכמת **כל** הצדדים גם כשאנחנו צד.
• **התחזות.** להציג את עצמך כלקוח, כרגולטור או כעובד כדי להשיג מסמך היא דרך מהירה להשיג אותו ולאבד אותו.
• **מסדי נתונים אפורים.** מידע שנקנה מברוקר מגיע בלי מקור שאפשר להסביר, ולעיתים קרובות בלי דיוק שאפשר לאמת.

למה זה מפיל את התיק כולו

ראיה פסולה אינה נמחקת בשקט מהתיק. היא מזמינה בקשה לעיין בכל שיטת האיסוף, והצד שכנגד ישאל על **כל** פריט אחר באותו דוח. תיק שנבנה נכון במשך חודשיים יכול להתמוטט על פריט אחד שהושג בקיצור דרך.

מה כן אפשר

הרבה יותר ממה שרוב האנשים מניחים: מרשמי חברות ונדל״ן, תיקי בית משפט, רישומי רגולטורים, סימני מסחר, ארכיוני עיתונות, ראיונות בהסכמה, ותיעוד מהמרחב הציבורי. רוב התיקים שלנו נסגרים על מקורות שכל אחד רשאי לגשת אליהם — רק לא במקום אחד, ולא באותה שפה.