מעקב ותצפית
מה שקורה בפועל, מצולם ומתועד — בגבולות החוק של תחום השיפוט שבו זה נעשה.
מעקב הוא הכלי הכי מוטעה בתחום. הוא לא פותר תיק בפני עצמו; הוא מאשש או מפריך טענה ספציפית שכבר יש לגביה מחלוקת — כושר עבודה, מקום מגורים, קשר עסקי, הפרת אי-תחרות.
לכן הוא מתחיל בשאלה כתובה. "לעקוב אחריו" אינו מטלה; "האם הוא מפעיל את העסק המתחרה בשעות העבודה" הוא. אם אין שאלה — אין מה לתעד, ואין למה להשוות בסוף.
מה שמותר משתנה בין מדינה למדינה, ולפעמים בין מדינה למדינה בתוך ארה״ב. הצוות בכל סניף עובד לפי הכללים של תחום השיפוט שבו הוא נמצא, כולל דרישות רישוי מקומיות. תיעוד שהושג שלא כדין הוא לא רק פסול — הוא חושף את הלקוח.
מה מקבלים
יומן תצפית עם חותמות זמן ומיקום
צילום סטילס ווידאו עם שרשרת ראיות מתועדת
אימות מקום מגורים, עיסוק וכלי רכב
תיעוד לתביעות ביטוח ולדיני עבודה
צוותים מקומיים מורשים בכל תחום שיפוט
עדות חוקר על שיטת האיסוף
שלבי העבודה
שאלה
מה בדיוק מנסים לאשש או להפריך. בלי זה אין קריטריון להצלחה.
היתכנות
מה מותר שם, מה נדרש ברישוי, ומה בכלל ניתן לתעד מהמרחב הציבורי.
שטח
צוות מקומי, יומן רציף, חותמות זמן. פערים ביומן הם מה שחקירה נגדית מחפשת.
מסירה
חומר גולמי שמור לצד הדוח. עריכה בלי גולמי היא ראיה שקל לתקוף.